לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,

צריך לכתוב רגיל כמו כולם בלי מסגרת. אם

א. אפשר לקרוא מתוך דפי "הגהת מחשב" כמ"ש

הכתב הספרדי הוא נכס עתיק מאד עוד מזמן

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

מרן החיד"א נקרא בשלוש שמות וחכמי הדור קוראים

1. הנידון בזה הוא האם מותר בכלל להכנס

מנהג רוב קהילות הספרדים שמגביה באופן שפני הכתב

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

האם יש בעיה לזרוק לפח כתב אשורי? |

רמז בצורת האות צד”י לאיחוד של כל עם

א) אם כוונת השואל לשאול על מה שהמגביה

אבל כשייאסר לא יוכל לעשות מאומה.

היות וזוהי הלכה הכתובה בש"ע (סימן קל"ד ס"ב)

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.